מבוא

ההגנה על זכויותיהן של נשים בהיריון בשוק העבודה הישראלי מעוגנת בחקיקה ובפסיקה, במטרה למנוע אפליה ולשמור על יציבות תעסוקתית בתקופה רגישה זו. חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, מציבים מגבלות על יכולת המעסיקים לפטר עובדות בהיריון. במאמר זה נבחן את ההוראות המרכזיות של חוקים אלו, את הפרשנות שניתנה להן בפסיקה, ואת ההשלכות המשפטיות של פיטורים בניגוד להוראות אלו.

המסגרת החוקית

חוק עבודת נשים

סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים קובע כי מעסיק אינו רשאי לפטר עובדת בהיריון שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה במשך שישה חודשים לפחות, אלא אם קיבל לכך היתר מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה. היתר זה יינתן רק אם הממונה שוכנע שהפיטורים אינם קשורים להיריון. פיטורים ללא היתר כאמור נחשבים לבטלים, והעובדת זכאית לכל הזכויות כאילו לא פוטרה.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה

סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על אפליה מחמת היריון בכל הנוגע לקבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום, הכשרה מקצועית, פיטורים או פיצויי פיטורים. איסור זה חל על כל המעסיקים, ללא קשר למשך העסקת העובדת. במקרה של הפרת הוראה זו, העובדת רשאית להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, ובית הדין מוסמך לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק.

 

הגנות נוספות לנשים בהיריון ולאחר לידה

• אסור למעסיק לפטר עובדת במהלך חופשת הלידה, והאיסור הוא מוחלט.
• איסור פיטורים במהלך 60 הימים שלאחר חופשת הלידה, אלא אם ניתן לכך היתר מיוחד כאמור לעיל.
• עובדת שיצאה לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה זוכה להגנה נוספת, ולמעסיק אסור לפטרה במהלך החופשה וב-60 הימים שאחריה, ללא היתר.

 

חובת ההודעה על היריון

על פי סעיף 10(א) לחוק עבודת נשים, עובדת בהיריון נדרשת להודיע למעסיקה על הריונה החל מהחודש החמישי להיריון. אי מתן הודעה כאמור עשוי להשפיע על זכאותה להגנות המוענקות בחוק.

 

הליך קבלת היתר לפיטורים

מעסיק המבקש לפטר עובדת בהיריון נדרש להגיש בקשה מנומקת לממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה. הבקשה תיבחן, ובמהלך הבדיקה יינתן לעובדת הזדמנות להשמיע את טענותיה. עד לקבלת ההחלטה, אסור למעסיק לפטר את העובדת או לתת לה הודעת פיטורים.

פיטורים ללא היתר

פיטורי עובדת בהיריון בניגוד לחוק הם בטלים מעיקרם, כלומר, העובדת זכאית לכל זכויותיה כאילו לא פוטרה כלל. בנוסף, המעסיק חשוף לתביעות מצד העובדת, לרבות תביעת פיצויים בגין פיטורים שלא כדין.

עובדת שפוטרה במהלך הריונה יכולה לנקוט באחד מהצעדים הבאים:

• הגשת תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה, אשר מוסמכת להטיל עיצומים כספיים על המעסיק.
• הגשת תביעה לבית הדין לעבודה, בדרישה להחזירה לעבודה ולתבוע פיצויים בגובה השכר וההטבות שהייתה זכאית להן.
• תביעת פיצויים מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אם הפיטורים בוצעו בשל ההיריון, גם אם העובדת הועסקה פחות מ-6 חודשים.

בנוסף, פיטורי עובדת בהיריון ללא היתר מהווים עבירה פלילית, העלולה לגרור קנסות וסנקציות נוספות נגד המעסיק.

 

סיכום

החקיקה הישראלית מעניקה הגנה רחבה לעובדות בהיריון מפני פיטורים ואפליה. מעסיקים נדרשים לפעול בהתאם להוראות החוק, ולהימנע מפיטורים או פגיעה בתנאי העסקה של עובדות בהיריון ללא קבלת ההיתרים הנדרשים. עובדות שפוטרו בניגוד להוראות החוק זכאיות לפנות לערכאות המשפטיות לקבלת סעד מתאים.

משרד עורכי דין שאול-אלעזרא עוסק רבות בדיני עבודה ובייצוג עובדות בהיריון. נשמח לסייע בייעוץ ובטיפול משפטי מקצועי למימוש ומיצוי זכויותיכן.

לפרטים נוספים ולייעוץ ראשוני טלפוני ללא עלות חייגו:

055-5708019

054-6565075 

 

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי משמש כמידע כללי בלבד והדברים
נכונים למועד כתיבתם בלבד, כך שנכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.